בחיינו אנו מקיימים חוזים ללא הפסקה, כל חיינו מתנהלים סביב חוזים בכל מיני צורות ובכל מיני דרכים.
למשל, חנייה בחניון בתשלום, מדובר בחוזה בהתנהגות, הנהלת החנין או הקניון מציע לנו להחנות את הרכב בחינם או בעלות ואנו מחליטים האם להיכנס לחנות את הרכב או שלא.
דוגמא נוספת היא חוזה מול חברת הסלולר או ספק האינטרנט או הטלוויזיה, במקרה זה מדובר בחוזה אחיד. חוזים אחידים כשמם הם, חוזים אחידים לכלל מקבלי השירות.
עולם דיני החוזים הוא עולם עמוק ומסועף הכולל בתוכו לא מעט גורמים שיש לקחת בחשבון, לפיכך יש תחילה להבין את העקרונות הבסיסיים של דיני החוזים.
הצעה
הצעה היא פנייה שלי לאדם אחר והיא כוללת שני יסודות; גמירות דעת ומסויימות.
2. פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור.
- גמירות דעת – הבנה סובייקטיבית (אישית) של הצד שלי לחוזה. האם באמת התכוונתי לקחת צד בחוזה.
- מסויימות – לא די בכך שאנחנו רוצעם להתקשר בחוזה, צריך להגדיר תנאים לחוזה, כיצד נקיים את החוזה ואיך נקיים אותו.
קיבול
על פי סעיף 5 לחוק החוזים, הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ושהיא מעידה על גמירות דעתו. מה זה הודעה ואיך אני יכול להוכיח שבאמת התכוונתי להיות צד לחוזה? חתימה.
חתימה אינה חייבת להיות חלק מהחוזה, אין שום אזכור לדרישת חתימה הצדדים, אך חתימת הצדדים מעידה כי הצדדים אכן רוצים להתקשר בחוזה.
לסיכום, אם הגענו למצב בו אנו רוצים להתקשר בחוזה או בכלל רוצים להבין האם התקשרנו בחוזה עלינו להבין תחילה את העקרונות הבסיסיים של דיני החוזים, צד אחד מציע, הצד השני מקבל את ההצעה.
מומלץ לקרוא גם – האם חוזה חייב להיות בכתב
קראו גם – השלמת פרטים בחוזה.
